אתה יכול להתקדם באמת בפסנתר בלי להחזיק אחד. פריסת הקלידים, תחושת הקצב שלך והאוזן שלך כולן עוברות ממסך לכלי אמיתי. מגע ודינמיקה לא עוברים, אז קלידים משוקללים נשארים ברשימה בסופו של דבר. הנה על מה באמת שווה לתרגל בינתיים, ואיפה המסך מפגר.
לרצות לתרגל ולהיות מול פסנתר הן שתי בעיות שונות. אולי עוד אין לך אחד. אולי יש לך, אבל הוא בחדר שבו אי אפשר לעשות רעש באחת-עשרה בלילה, או שאתה ברכבת, או שהמשפחה צופה בטלוויזיה ממש לידו. התרגול שאתה באמת מספיק לעשות הוא התרגול שמתאים לחיים האמיתיים שלך, והטלפון מתאים כמעט לכל מקום.
למה הטלפון טוב
שלושה דברים, ובמקרה אלה השלושה החשובים ביותר כשמתחילים.
הראשון הוא לדעת איפה נמצאים התווים. נגינה על מקלדת מסך בונה את אותה מפה מנטלית שבונה מקלדת אמיתית: לאיזה כיוון עולים, איפה מתקבצים הקלידים השחורים, כמה רחוק היד צריכה לקפוץ. זה לא כמו קלידים משוקללים תחת האצבעות, אבל הגאוגרפיה עוברת.
השני הוא הקצב והתזמון, וכאן הטלפון באמת זוהר. מצב תווים נופלים כמו משחק הפסנתר מאמן אותך לפגוע בתווים בזמן. האט שיר בזמן שאתה לומד את התנועה, ואז האץ אותו שוב ברגע שהידיים שלך יודעות את הדרך.
השלישי הוא האוזן שלך. לחפש מנגינה שאתה מזמזם, או לשמוע אם אקורד נשמע שמח או עצוב, לא דורש שום חומרה מיוחדת. האוזן היא הדבר שרוב המנגנים שלימדו את עצמם מתחרטים שלא פיתחו מוקדם יותר, והטלפון מתאים לזה בהחלט. יש עוד על הגישה הזאת באיך לנגן בפסנתר בלי לקרוא תווים.
האם אפשר לכתוב מוזיקה בלי מקלדת MIDI?
כן, וזה החלק שאנשים מזלזלים בו יותר מכול. הלחנה לא דורשת חומרה. היא דורשת יכולת להניח תו, לשמוע אותו בחזרה, ולשנות את דעתך.
ביצירת המוזיקה אתה מקיש חלקים אחד בכל פעם, וכל אחד מהם הופך למסלול משלו. התווים שלך מופיעים כבלוקים על ציר זמן, כך שאתה יכול לגרור תו מאוחר יותר, למתוח אותו לאורך רב יותר, לשכפל תיבה שאהבת, או למחוק את זו שהייתה שגויה. החלק האחרון הזה הוא מה שבאמת מחליף מקלדת MIDI: נגן מקלדת מתקן טעויות בכך שהוא מנגן את הקטע שוב ושוב עד שהוא יוצא נכון, ואתה מתקן אותן בהזזת בלוק. אותה תוצאה, בלי כבל.
אם האקורדים הם צוואר הבקבוק, Chord Builder מאיית אותם בשבילך. בחר תו יסוד וסוג, שמע אותו, והנח אותו במקום.
לתרגל על מחשב נייד במקום על הטלפון
אם אתה מול מחשב, אתה לא צריך להתקין שום דבר. מקלדת הדפדפן החינמית שלנו מנגנת עם הקלידים של המחשב עצמו: שורות האותיות ממופות לקלידי הפסנתר, ו-Z ו-X מזיזים אותך אוקטבה מטה או מעלה. זה באמת שימושי לבדיקת צורת אקורד או לחיפוש מנגינה בזמן שהידיים שלך כבר על מחשב נייד.
זו מקלדת קטנה על משטח שטוח, אז התייחס אליה כאל דף טיוטה ולא ככלי לתרגול. כדי להבין איך אקורד נשמע, היא מהירה מכל דבר אחר.
איפה הטלפון לא יספיק
היה כן עם עצמך כאן. מסך זכוכית לא יכול לתת לך את משקל הקלידים האמיתיים, והוא לא יכול ללמד את האצבעות שלך כמה חזק ללחוץ לתו רך לעומת תו חזק. מגע ודינמיקה הם מיומנות של פסנתר אמיתי. אם המטרה שלך היא לשבת מול פסנתר כנף אקוסטי ולנגן בהבעה, בסופו של דבר תרצה זמן על קלידים משוקללים.
אבל זו בעיה מאוחרת יותר. שום דבר מכל זה לא מונע ממתחיל להתקדם באמת עכשיו.
שגרה של עשר דקות
כשיש לך עשר דקות פנויות ואין פסנתר בקרבת מקום, זה עובד:
התחל עם שיר במשחק הפסנתר, מואט ל-0.5x או ל-0.75x, רק כדי להעיר את הידיים. הקדש כמה דקות למקלדת החופשית תוך נגינה של כל מה שיוצא, בלי מטרה כלל. אחר כך בחר שלושה אקורדים ונוע ביניהם עד שהמעבר מרגיש חלק. זו סשן קטן ומלא, ואפשר לעשות את כולו על ספה.
עשה את זה ארבע או חמש פעמים בשבוע ותבחין בהבדל תוך חודש. החלק הקשה מעולם לא היה עשר הדקות, אלא שיהיה כלי בהישג יד כשהיו לך.